תיבת הדואר האלקטרוני הפכה בשנים האחרונות להרבה יותר ממקום לקבל ולשלוח הודעות. היא מרכזת מידע אישי, מסמכים, חשבוניות וקישורים לאיפוס סיסמאות, ולכן עבור תוקפים היא יכולה לשמש כנקודת כניסה לחשבונות ולמערכות נוספות. לפי ESET, במחצית השנייה של 2025 נרשמה עלייה של 36% בכמות הודעות המייל הזדוניות.
רוב המשתמשים עדיין מתייחסים למייל ככלי תקשורת, אבל בפועל הוא מרכז חלק משמעותי מהזהות הדיגיטלית שלנו. לאורך השנים מצטברים בו אישורי הזמנות, חשבוניות, כרטיסי טיסה, מסמכים, התראות אבטחה וקישורים לשחזור סיסמאות. במקרים רבים הוא גם משמש כאמצעי לאימות זהות מול שירותים אחרים.
לכן, עבור תוקף שמצליח להשתלט על חשבון המייל, מדובר בהרבה יותר מגישה להתכתבויות. הוא עשוי לנסות לאפס סיסמאות לשירותים אחרים, ליירט קודים חד-פעמיים, לעקוב אחר פעילות המשתמש ולהבין באילו שירותים וחשבונות הוא משתמש.
לדברי אלכס שטיינברג, מנהל מוצרי ESET בקומסקיור: "תיבת המייל הפכה בפועל למפתח לחלק גדול מהחיים הדיגיטליים שלנו. מי שמשתלט עליה עשוי לקבל גישה להרבה יותר מרק שרשורי מיילים, ולכן חשוב להתייחס להגנה על המייל כאל שכבת אבטחה מרכזית ולא כאל עוד חשבון שצריך להגן עליו".
החלפתם סיסמה? זה לא בהכרח סוף האירוע
אחת הבעיות המרכזיות היא שגם לאחר החלפת סיסמה, תוקף שכבר הצליח לחדור לחשבון עלול להמשיך לשמור עליו אחיזה. בין היתר, הוא יכול להגדיר העברה אוטומטית של הודעות לכתובת אחרת, להשאיר חיבורים פעילים או לנצל אפליקציות שכבר מחוברות לחשבון.
לפי נתוני ESET, במחצית השנייה של 2025 נרשמה עלייה של 36% בכמות הודעות המייל הזדוניות לעומת המחצית הראשונה של השנה. הנתון הזה ממחיש עד כמה הדואר האלקטרוני ממשיך להיות אחד מערוצי התקיפה המרכזיים.
בסביבה העסקית המשמעות חמורה עוד יותר. חשבון דואר ארגוני יכול להיות מחובר ליישומי ענן, כוננים משותפים, מערכות CRM, מערכות כספים ומשאבי אנוש ומידע של לקוחות. לכן פריצה לחשבון אחד עלולה להפוך במהירות לאירוע רחב יותר של דליפת מידע, כופרה, סחיטה או ריגול. לפי נתוני ממשלת בריטניה המובאים על ידי ESET, פישינג היה סוג מתקפת הסייבר הנפוץ ביותר בשנה האחרונה והיווה כ-38% מהאירועים שנבדקו.
שטיינברג מוסיף: "בארגון, הודעת פישינג אחת יכולה להפוך במהירות לאירוע רחב הרבה יותר. לכן לצד פתרונות טכנולוגיים חשוב להדריך עובדים, לאמת בקשות חריגות בערוץ נוסף ולא להסתמך רק על כך שהמייל נראה כאילו הגיע מגורם מוכר".
למה עדיין כל כך קל לעבוד עלינו במייל?
חלק גדול מהיעילות של מתקפות פישינג נובע דווקא מהשגרה. משתמשים רגילים לקבל מדי יום חשבוניות, הזמנות לפגישות, התראות, קבצים ובקשות שדורשות מהם ללחוץ על קישור או לבצע פעולה. בתוך עומס כזה, הודעה זדונית שנראית מוכרת יכולה להשתלב בקלות.
לפי הנתונים שמביאה ESET, הגורם האנושי היה מעורב ב-62% מאירועי דליפת המידע שנבדקו. במקביל, כלי בינה מלאכותית גנרטיבית מאפשרים לתוקפים לנסח הודעות פישינג משכנעות יותר, בשפה תקינה ובניסוח טבעי, ולעיתים גם לחקות בצורה מדויקת את המראה של שירות או אתר לגיטימי.
אחת השיטות הבולטות בסביבה העסקית היא BEC, מתקפת התחזות בדואר אלקטרוני שבה התוקף מציג את עצמו כמנהל, ספק או שותף עסקי ומנסה לגרום לעובד לבצע תשלום או לשנות פרטי העברה.
במקרה ידוע שמציינת ESET, תוקף התחזה לספק לגיטימי שעבד מול גוגל ופייסבוק, שלח לשתי החברות חשבוניות ומסמכים מזויפים, והצליח לגרום להעברת יותר מ-120 מיליון דולר לחשבונות שבשליטתו.
כך מצמצמים את הסיכון
ב-ESET ממליצים להשתמש בסיסמה חזקה וייחודית, להפעיל אימות רב-שלבי או Passkey ולוודא שפרטי השחזור מעודכנים. בנוסף, כדאי לבדוק מדי פעם אילו מכשירים, אפליקציות וכללי העברה מחוברים לחשבון.
אם עולה חשד לפריצה, לא מומלץ להסתפק רק בהחלפת סיסמה. יש לנתק חיבורים לא מוכרים, לבטל הרשאות חשודות ולבדוק אם הוגדרה העברה אוטומטית של הודעות. בארגונים מומלץ גם לאמת בקשות חריגות בערוץ תקשורת נוסף ולהמשיך בהדרכות והעלאת מודעות לעובדים.
