נתונים של חברת Safetica מצביעים על הסיכונים הנלווים לשימוש הגובר בבינה מלאכותית בארגונים. עובדים נעזרים בכלי AI לביצוע משימות יומיומיות, אך לעיתים עלולים לחשוף באמצעותם מידע עסקי רגיש, נתוני לקוחות וקוד מקור, גם מבלי להתכוון לכך.
השימוש בבינה מלאכותית הפך לחלק בלתי נפרד מסביבת העבודה, ועובדים נעזרים בכלים כמו ChatGPT, Microsoft Copilot ו-Claude לצורך כתיבת מסמכים, ניתוח נתונים, סיכום מידע ופיתוח תוכנה. אלא שלצד היתרונות והחיסכון בזמן, השימוש בכלים הללו מעלה חשש לדליפת מידע ארגוני, במיוחד כאשר עובדים מעבירים אליהם קבצים או פרטים רגישים ללא פיקוח מספק.
מנתונים שפרסמה חברת Safetica, המתמחה בפתרונות למניעת דליפת מידע, עולה כי כלי בינה מלאכותית הפכו לקטגוריית היישומים המסוכנת המובילה מבחינת התנהגות משתמשים בקרב לקוחותיה. ברבעון השני של 2026 הם היו אחראים ל-40.7% מההתראות על שימוש ביישומים מסוכנים, כאשר ChatGPT ו-Microsoft Copilot ריכזו יחד 82.3% מפעילות ה-AI שנחסמה במערכות החברה.
עוד עולה כי היקף הפעילות החסומה של ChatGPT כמעט הוכפל בין הרבעון הראשון לשני של השנה. עם זאת, הנתונים מתייחסים לפעולות שנחסמו בהתאם למדיניות הארגונית, ולא בהכרח למקרים שבהם התרחשה דליפת מידע בפועל.
הסיכון מתחיל דווקא בפעולות שגרתיות
אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים הוא השימוש בכלי AI שלא אושרו על ידי מחלקות מערכות המידע, תופעה המכונה Shadow AI. במקרים כאלה, עובדים עשויים להעלות מסמכים, נתונים פיננסיים או מידע על לקוחות לשירותים חיצוניים, מבלי שמנהלי אבטחת המידע מודעים לכך.
גיא פישמן, מיישם סייבר בחברת קומסקיור, המפיצה את פתרונות סייפטיקה בישראל, מסביר: "גם עובד שמעלה מסמך פנימי או נתוני לקוחות לכלי AI עלול לחשוף מידע רגיש מבלי להתכוון לכך. האתגר הוא לאפשר שימוש בטכנולוגיה תוך שמירה על המידע הארגוני".
הגנה על המידע בלי לחסום את כלי הבינה המלאכותית
כדי להתמודד עם האתגר, הרחיבה סייפטיקה במסגרת עדכון אוקטובר את יכולות Safetica AI Protection, המאפשרות לארגונים לעקוב אחר השימוש בכלי AI, לזהות שירותים שלא אושרו מראש ולפקח על העברת מידע רגיש.
העדכון כולל יכולות AI Governance לניהול השימוש בבינה מלאכותית, לצד מנגנוני מניעת דליפת מידע (DLP) המאפשרים לקבוע מדיניות ייעודית ל-ChatGPT, ל-Copilot ול-Claude. באמצעותם ניתן, למשל, להתיר שימוש בכלים לצורך משימות שוטפות, אך למנוע העלאת מסמכים המכילים מידע אישי, נתונים פיננסיים או קוד מקור.
בנוסף, הורחבו יכולות סיווג המידע באמצעות AI, במטרה לזהות תוכן רגיש שגם מנגנוני זיהוי מסורתיים עלולים להחמיץ. כך יכולים ארגונים להמשיך ליהנות מיתרונות הבינה המלאכותית, תוך צמצום החשיפה למידע בלתי מורשה.
