ביקורת משחק : Marvel Tokon Fighting Souls – קרב כנופיות

ארבע על ארבע

אחד השינויים הבולטים ביותר ש-Marvel Tokon Fighting Souls מביא לז'אנר הוא המעבר לקבוצות של ארבעה לוחמים. על הנייר, הרעיון נשמע דיי מסורבל – אם ללמוד דמות או שניים במשחק Tag Fighter דורש לא מעט זמן, מה בדיוק אמורים לעשות עכשיו עם ארבעה? אלא שבפועל, Arc System Works מצאה דרך חכמה להפוך את המבנה הזה להרבה יותר נגיש ממה שנדמה. בכל קבוצה יש דמות מובילה שלרוב תעשה את מרבית העבודה, בעוד שלושת הלוחמים האחרים יכולים להשתלב בקרב בהתאם לצורך. לכך מצטרפת החלטה משמעותית נוספת: במקום להעניק לכל דמות מד חיים נפרד, כל הקבוצה חולקת מד חיים אחד, מה ששומר על הקרבות מהירים ומונע מהם להפוך למרתון של החלפות שנועדו בעיקר למשוך זמן.

אבל היתרון הגדול של הרביעייה מתגלה דווקא כשמתחילים להבין כיצד להשתמש בה. אם היריב בחר דמות שמציבה את הלוחם המוביל שלכם בעמדת נחיתות, אתם לא תקועים איתה עד סוף הקרב ויכולים להכניס דמות אחרת שתתאים טוב יותר להתמודדות. בכך למעשה מצמצם המשחק את התחושה שקרב מסוים יכול להיות מוכרע כבר במסך בחירת הדמויות ומעודד אתכם לחשוב על הקבוצה כיחידה אחת, ולא כארבעה לוחמים נפרדים. יש כאן עדיין לא מעט ללמוד, והחלפות נכונות הופכות לחשובות יותר ככל שמתקדמים, אבל זו בדיוק ההפתעה של המערכת: ארבע דמויות נשמעות כמו מתכון לעומס, בעוד שבפועל הן מעניקות לקרבות גמישות שקשה לוותר עליה אחרי שמתרגלים.

קל אך לא פשוט

הנגישות של Marvel Tokon לא מסתיימת במבנה הקבוצות, והיא למעשה אחת התכונות המעניינות ביותר של מערך הקרבות כולו. Arc System Works הצליחה לשלב בין שתי גישות שבדרך כלל מופרדות זו מזו: מצד אחד, ניתן לבצע קומבואים אוטומטיים ומהלכים מיוחדים באמצעות פקודות פשוטות יחסית, כך שגם שחקנים שאינם מנוסים במשחקי מכות יכולים להיכנס לקרב ולהתחיל להנות כמעט מיד. מצד שני, אותה מערכת בדיוק מאפשרת לבצע קומבואים באופן ידני ולהשתמש בפקודות המסורתיות והמוכרות של הז'אנר. אין צורך לבחור מראש בין מערך שליטה פשוט לקלאסי, ואפשר לעבור בין שתי הגישות באופן טבעי אפילו במהלך אותו הקרב. התוצאה היא מערכת שמצליחה להנמיך את רף הכניסה מבלי להנמיך יחד איתה את תקרת היכולת.

ומי שיחליט לחפור עמוק יותר יגלה מהר מאוד שהפשטות הזו היא רק השכבה הראשונה. Tokon עמוס במכניקות כמו Link Attacks, Assists, Crossovers ו-Super Assemblies, לצד יכולות ומערכות ייחודיות לכל אחת מהדמויות. המשחק מנסה לעזור לעשות סדר באמצעות מערך הדרכה מקיף ו-Combo Labs, שמציבים מטרות ומעודדים את השחקן להבין בעצמו כיצד לחבר מהלכים ולבנות קומבואים יעילים. ההסברים עצמם לא תמיד ברורים כפי שהייתי רוצה, במיוחד כשמגיעים למהלכים המורכבים יותר, אבל הכלים ללמידה בהחלט נמצאים כאן. במילים אחרות – בדומה למשחקי מכות אחרים, גם כאן ניתן פשוט להספים את השלט, ללחוץ על כל הכפתורים ולהתחיל להנות מ-Tokon תוך דקות, אבל הדרך מללחוץ על כפתורים בלי סוף ועד ללהבין באמת מה אתם עושים איתם יכולה להימשך הרבה מאוד זמן.

כוחות על וגיבורים

עם 20 דמויות זמינות בתחילת הדרך ודמות בוס נוספת שניתן לפתוח בהמשך, הרוסטר של Marvel Tokon לא בדיוק שובר שיאים מבחינה כמותית. במבט ראשון המספר אפילו עלול להרגיש מעט מאכזב עבור משחק שמחזיק ברישיון של Marvel ובמאגר כמעט אינסופי של גיבורים ונבלים לבחירה. אלא ש-Arc System Works בחרה במקרה הזה להעדיף עומק על פני כמות, וההחלטה הזו מורגשת כמעט בכל דמות. לכל לוחם יש מערך יכולות, מכניקות וסגנון משחק שמעניקים לו זהות ברורה וייחודית לו, כך שהמעבר בין הדמויות הוא הרבה יותר מהחלפה של מודל וכמה אנימציות. גם הבחירות עצמן מצליחות לערבב בין שמות מתבקשים כמו קפטן אמריקה והענק הירוק לבין דמויות קצת פחות צפויות כמו Peni Parker והגובלין הירוק, מה שמכניס לרוסטר מספיק גיוון כדי שלא ירגיש צפוי לחלוטין.

Deadpool הוא כנראה הדוגמה הטובה ביותר לכמות האישיות שנדחסה לכל לוחם. כמעט כל אנימציה שלו מסתירה בדיחה, מחווה או רפרנס למשחק מכות אחר, והמכניקות הייחודיות שלו אפילו מאפשרות לו לפגוע בעצמו בתמורה לגישה לגרסאות חזקות יותר של מהלכים מסוימים. הוא דוגמה קיצונית, אבל ממש לא היחידה – כמעט לכל דמות יש מד, יכולת או מכניקה שמאלצים אתכם ללמוד אותה קצת אחרת. לכך מצטרפות האנימציות המוגזמות והמלאות באופי שמזוהות כל כך עם Arc System Works, לצד לא מעט קריצות להופעות קודמות של הדמויות במשחקי Marvel. הייתי שמח לראות עוד כמה פרצופים ברוסטר הבסיסי, אבל קשה להתלונן יותר מדי כשכל אחת מהדמויות שכן נכנסו אליו מרגישה כאילו קיבלה את מלוא תשומת הלב.

הקרב הוא הסיפור

אם מערך הקרבות הוא המקום שבו Marvel Tokon מצטיין, ראוי לציין כי התוכן שמסביבו מתקשה לעמוד באותו הרף. מצב הסיפור, שמחולק ל-Episodes עבור חמש הקבוצות השונות, נשמע בהתחלה כמו הזדמנות מצוינת לתת לגיבורים קצת יותר זמן באור הזרקורים, אבל בפועל מדובר בחוויה די בסיסית וגנרית. מרבית העלילה מועברת באמצעות קטעי קומיקס, בעוד שהסצנות המונפשות במלואן מעטות יחסית, והמבנה הסיפורי עצמו כמעט זהה בכל אחד מהמסלולים: דמות בשם "The Champion" מאיים על כדור הארץ, טורניר יוצא לדרך כדי לקבוע מי יתמודד מולו, ובסופו של דבר מגיעים לקרב הגדול.

הדמויות והאינטראקציות ביניהן משתנות, אבל אחרי כמה סיבובים קשה להתעלם מתחושת החזרתיות. זה לא מצב סיפור גרוע, אבל בהשוואה להשקעה שראינו בשנים האחרונות במשחקים כמו Street Fighter 6 ו-Tekken 8, הוא בהחלט מרגיש צנוע יותר, בלשון המעטה.

גם יתר מצבי המשחק לשחקן היחיד לא מצליחים לחלוטין למלא את החלל. All-Star Arena מציע מבנה מסורתי יחסית עם מסלולים שונים לכל קבוצה ונקודות הסתעפות שמעודדות משחק חוזר, בעוד שמצב ה-Survival מוסיף כמה אלמנטים בסגנון Roguelike לנוסחה המוכרת. Arcadia Rumble הוא הניסיון המוזר והנועז יותר של החבורה, עם פעילויות שמזכירות לפרקים את Fall Guys בין הקרבות, אבל הרעיון עובד טוב יותר על הנייר מאשר בפועל. במילים אחרות, מי שמגיע ל-Tokon בעיקר בשביל חוויית סינגל עשירה עלול לצאת מעט מאוכזב. הכוח האמיתי שלו נמצא בזירה עצמה, ובמיוחד כשיש מולכם שחקן נוסף שמוכן להתקוטט עד זוב דם.

האטמוספירה

אם יש תחום נוסף שבו קשה לפספס את טביעת האצבע של Arc System Works, זו ההצגה הוויזואלית. Marvel Tokon נראה פשוט נהדר, עם סגנון שמצליח לקחת את העולם הצבעוני של Marvel ולהעביר אותו דרך השפה האמנותית המזוהה עם הסטודיו. הדמויות מלאות בהבעה, האנימציות חדות ומוגזמות בדיוק במידה הנכונה, וכל מתקפה גדולה הופכת לרגע קטן של ראווה מבלי לפגוע בקריאות של הקרב. גם הזירות זוכות לאותה תשומת לב, עם רקעים עשירים בפרטים ולא מעט קריצות להיסטוריה של Marvel שמתגמלות את מי שמקדיש כמה רגעים להסתכל מעבר לשני הלוחמים שמנסים לפרק זה את זה במרכז המסך.

החיבור הזה עובד בעיקר משום שהמשחק לא מנסה לגרום לדמויות להיראות כאילו הן פשוט יצאו מעמוד קומיקס או מאחד מסרטי ה-MCU. ל-Arc System Works יש פרשנות משלה לגיבורים ולנבלים האלה, והיא מעניקה ל-Tokon זהות שמצליחה להיות מוכרת ושונה בו-זמנית. האפקטים הצבעוניים, המעברים המהירים והאנימציות המלאות באישיות הופכים גם קרבות שגרתיים למחזה שקשה להסיר ממנו את העיניים, ובשיאם הם נראים כמעט כמו סצנת אקשן מונפשת שאתם שולטים בה בזמן אמת. אפשר להתווכח על גודל הרוסטר או על כמות התוכן לשחקן היחיד, אבל בכל הנוגע לאופן שבו העולם של Marvel מתעורר כאן לחיים, קשה למצוא הרבה מקום לתלונות.

ביצועים

בכל הנוגע לגרסת המחשב, Marvel Tokon Fighting Souls לא התחיל את דרכו בצורה החלקה ביותר. סביב ההשקה עלו לא מעט תלונות מצד שחקנים על נפילות בקצב הפריימים, עומס חריג על המעבד ובעיות יציבות שונות, נקודה משמעותית במיוחד במשחק מכות שבו שמירה על קצב פריימים עקבי יכולה להשפיע ישירות על תחושת הקרב. מאז כבר שוחררו עדכונים שנועדו לטפל בחלק מהבעיות הללו, ובמקרה שלי לפחות, החוויה בפועל הייתה טובה משמעותית מכפי שניתן היה לצפות לאור הדיווחים הראשוניים. לאורך רוב זמן המשחק לא נתקלתי בנפילות ביצועים או בתקלות שפגעו בקרבות עצמם, והחוויה נותרה חלקה ויציבה.

עם זאת, גרסת המחשב עדיין הצליחה לספק לי מספר רגעים שכן הצליחו לפגוע בחווית המשחק. למעשה, בחלק מהפעמים שהפעלתי את המשחק, זמן העלייה התארך בצורה חריגה, עד שמצאתי את עצמי ממתין מספר דקות – ובמקרה הקיצוני קרוב לעשר דקות – רק כדי להיכנס למשחק. זו לא הייתה בעיה שחזרה על עצמה באופן עקבי, ולכן קשה להתייחס אליה כאל משהו שמאפיין את החוויה כולה, אך היא בהחלט מצביעה על כך שעדיין נותר מקום לליטוש. בהתחשב בכך שהחוויה שלי בשאר הזמן הייתה חלקה, מדובר מבחינתי בהפרעה נקודתית ולא בבעיה שמאפילה על גרסת המחשב כולה, אך כדאי להיות מודעים לכך שהצד הטכני עדיין אינו חף לחלוטין מתקלות.