לאורך השנים, משחקי ג'יימס בונד עברו לא מעט גלגולים. היו כאלה שניסו לשחזר את ההצלחה של GoldenEye, אחרים הלכו על כיוון קולנועי יותר, וחלק פשוט ניסו להיות משחקי פעולה רגילים. לכן, כש-IO Interactive הודיעה שהיא מפתחת משחק בונד חדש, הציפיות של כולם טסו לשמיים.
הבחירה של IO Interactive הייתה מעניינת מהרגע הראשון. זה הסטודיו שמאחורי סדרת Hitman, כלומר חברה שמתמחה בדיוק באותם אלמנטים של חדירה, התחזות, תכנון מוקדם ואלתור ברגע שהדברים מסתבכים, ואם להיות כנה? זו החברה שיודעת לעשות את זה בצורה הכי טובה שקיימת היום בעולם הגיימינג. מצד שני, ג'יימס בונד הוא לא רק מתנקש מחושב. הוא גם גיבור פעולה, מרגל, פלרטטן ואייקון קולנועי. האתגר היה לחבר בין כל הצדדים האלה למשחק אחד.
והאמת? 007 First Light מצליח לעשות את זה בצורה מרשימה. אני אולי קצת משוחד בגלל החיבור שלי למפתחת ולסדרת היטמן, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שמדובר על משחק פעולה גדול, קולנועי ומלא ביטחון עצמי, שמבין היטב מה הופך את בונד לבונד. הוא לא מנסה להיות סימולציית ריגול מורכבת, וגם לא עוד משחק אקשן גנרי ריק מתוכן.
מה שהרשים אותי במיוחד כבר מהשעות הראשונות הוא הביטחון שבו המשחק מציג את עצמו. 007 First Light לא מנסה להפוך את ג'יימס בונד לדמות אפלה, מחוספסת או ריאליסטית יותר בכוח. במקום זאת, הוא מאמץ כמעט את כל מה שהפך את המותג הזה לאחד האייקונים הגדולים בעולם הבידור – החל מהגאדג'טים, דרך ההומור, פלירטוטים עם נשים ועד סצנות הפעולה המוגזמות במידה המדויקת.
ועם כמה שהייתי רוצה להגיד שכן, לצערי – לא הכל מושלם. יש כמה אזורים שמרגישים פחות מלוטשים, חלק מהבוסים לא עומדים באותה רמה של שאר המשחק, ומערכות מסוימות נשארות פשוטות יחסית. יחד עם זאת, אני עדיין יכול להגיד באופן חד משמעי – מדובר כאן באחד ממשחקי הפעולה המהנים ביותר שקיבלנו לשחק במהלך השנים האחרונות.
הצעדים הראשונים של 007
אחד החששות הגדולים ביותר שהיו לי לפני תחילת המשחק היה דווקא הדמות הראשית. אחרי הכל, כשמפתחים משחק ג'יימס בונד חדש מאפס, אי אפשר פשוט להסתמך על הכריזמה של שון קונרי, פירס ברוסנן או דניאל קרייג. צריך לבנות גרסה חדשה לחלוטין של הדמות, כזו שתעמוד בפני עצמה ותגרום לשחקנים להאמין שמדובר בג'יימס בונד עוד לפני שהם שמעו את השם שלו.
לשמחתי, IO Interactive הצליחה לעמוד במשימה הזאת בצורה מרשימה. המשחק מציג גרסה צעירה יותר של בונד, בתחילת דרכו כסוכן MI6, הרבה לפני שהפך לאגדה שאנחנו מכירים מהסרטים. זו בחירה חכמה, כי היא מאפשרת למפתחים לקחת חירויות יצירתיות מבלי להרגיש כבולים לעשרות שנים של היסטוריה קולנועית.
גם הליהוק של פטריק גיבסון לתפקיד עובד טוב מאוד. יש לו את השילוב הזה בין ביטחון עצמי, כריזמה וקצת שובבות, בדיוק מה שהייתם מצפים לראות מבונד צעיר שעדיין מנסה להוכיח את עצמו. הוא יודע להיות חד, הוא יודע להיות אלגנטי, והוא גם יודע לעקוץ אנשים כשהסיטואציה דורשת את זה. אולי הכי חשוב – הוא מצליח לעשות את כל זה מבלי להפוך לגרסה מוגזמת או קריקטוריסטית של הדמות.
הכתיבה עצמה מצליחה לשמור על איזון דומה. המשחק מלא במשפטים שנונים, פלירטוטים, עקיצות קטנות והומור שמרגיש מאוד מזוהה עם המותג, אבל כמעט אף פעם לא גולש למחוזות המביכים שאליהם לא מעט משחקים וסרטים מודרניים נופלים. יש כאן לא מעט רגעים שבהם מצאתי את עצמי מחייך דווקא בגלל כמה שהדיאלוגים מרגישים טבעיים ונאמנים לרוח של ג'יימס בונד.
גם דמויות המשנה עושות עבודה טובה ברובן. לא כולן זוכות לאותו זמן מסך או לאותה רמת פיתוח, אבל יש כמה דמויות שמצליחות להשאיר רושם חיובי מאוד. Greenway (הלא הוא לני ג'יימס האגדי), שמשמש כדמות מנטור עבור בונד לאורך חלקים משמעותיים מהסיפור, הוא בקלות אחת הדמויות היותר מעניינות במשחק. גם Q מקבל כאן פרשנות מעט שונה ממה שחלק מהמעריצים אולי רגילים אליו, אבל כזו שעובדת היטב בתוך העולם ש-IO Interactive החליטה ליצור.
תמיד לעשות את הבלתי צפוי
ג'יימס בונד הוא אולי אחד מגיבורי האקשן המפורסמים בעולם, אבל בבסיס שלו הוא קודם כל מרגל. לשמחתי, בתור חובב מושבע של ג'אנר ה-Stealth וסדרת משחקי היטמן המשובחת – זה בדיוק אחד התחומים שבהם 007 First Light מצליח להפתיע לטובה. במקום להסתמך רק על קרבות ירי ופיצוצים, חלק משמעותי מהחוויה בנוי סביב חדירה למקומות מאובטחים, איסוף מידע, התחזות ואלתור.
לא מעט מהמשימות מתחילות בצורה שקטה יחסית. אתם נכנסים לאירוע יוקרתי, מסתובבים בין אנשים, מקשיבים לשיחות ומנסים להבין איך בדיוק אתם אמורים להגיע למקום שאליו אסור לכם להיכנס. לפעמים תצטרכו להסיח את דעתו של השומר, במקרים אחרים לגנוב פריט מסוים מאדם שנמצא בקהל, ובחלק מהסיטואציות פשוט למצוא דרך יצירתית לגרום לאדם הנכון לפתוח עבורכם את הדלת הנכונה.
כאן גם אפשר לראות בצורה הברורה ביותר את ההשפעה של סדרת Hitman. אמנם לא מדובר במערכת עמוקה ומורכבת באותה רמה, וגם אין כאן עשרות דרכי פתרון לכל משימה, אבל ה-DNA של Hitman נמצא כמעט בכל מקום והאמת? אני מציין זאת לחיוב. אמנם סדרת משחקי היטמן היא אחת מהסדרות האהובות עליי בכל הזמנים, אבל לא יזיק מדי פעם לקבל מנוחה מכל המכניקות המורכבות שיכולות לקחת שעות לפיצוח, ופשוט להנות ממשחק מחשב שמרגיש כמו גיימינג טהור, מבלי לשבור את הראש על אלפי חידות.
ועדיין, 007 First Light לא מנסה להיות Hitman בתחפושת. בעוד שסדרת Hitman מבוססת על חופש פעולה כמעט מוחלט ותכנון מוקדם, כאן המטרה היא לשמור על קצב מהיר יותר וחוויה קולנועית יותר. כתוצאה מכך, האפשרויות אומנם מצומצמות יותר, אבל גם הרבה יותר ממוקדות, מה שהופך את המשחק לנגיש משמעותית עבור שחקנים שפחות מתחברים למשחקי התגנבות קלאסיים, ואופציה הרבה יותר קז'ואלית ומרעננת לכל אותם אנשים שכן מתחברים – כמוני.
אחד הדברים המפתיעים שהמפתחת הצליחה לעשות, זה עצם העובדה שהמשחק מצליח לגרום כמעט לכל פעולה להרגיש כמו משהו שבונד באמת היה עושה. בין אם מדובר בפריצה למחשב כדי ליצור הסחת דעת, שימוש בגאדג'ט כזה או אחר כדי לפתוח הזדמנות חדשה, או פשוט שקר משכנע ברגע הנכון – המשחק מצליח שוב ושוב למכור את פנטזיית הריגול שעליה הוא בנוי, וכל הנקודות הללו מתחברות לכדי חווית משחק קולנועית בצורה מהנה ויוצאת דופן בהשוואה למה שאנחנו מכירים היום.
נכון, ה-AI במשחק לא הכי מבריק, ולעיתים חלק מהדמויות נוטות להאמין לסיפורים קצת יותר מדי בקלות. אבל בכנות? זה לא הפריע לי כל כך – טוב, אולי קצת. אבל בסופו של דבר, חשוב לזכור שלא מדובר על משחק שמנסה להיות סימולטור ריגול ריאליסטי. הוא מנסה לגרום לכם להרגיש כמו ג'יימס בונד, וברוב המוחלט של הזמן הוא עושה את זה בצורה מצוינת, למרות שעדיין יש מקום לליטושים קטנים שלדעתי יקפיצו את המשחק כמה רמות קדימה – בתקווה שנזכה לראות את זה קורה במשחק המשך.
יש אישור להרוג
כמו כל סוכן חשאי טוב, גם בונד יודע שלא כל תוכנית מסתיימת בדיוק כפי שתוכננה. וב-007 First Light, ברגע שההתנגבות נכשלת או שהתחבולה כבר לא עובדת, המשחק עובר להילוך אחר לגמרי – כזה שמבוסס על קרבות, ירי והרבה מאוד אלתור.
החדשות הטובות הן שגם כאן IO Interactive מצליחה לשמור על הזהות של המשחק. במקום להפוך לעוד משחק יריות גנרי שבו פשוט רצים קדימה ומרוקנים מחסניות, מרבית הקרבות בנויים סביב שימוש חכם בסביבה ובכלים שעומדים לרשותכם. בפועל, לא מעט מהקרבות הכי מהנים שלי בכלל לא הסתיימו עם הנשק שאיתו התחלתי אותם.
אחת הסיבות לכך היא שהתחמושת במשחק מוגבלת יחסית. זה אולי נשמע כמו חיסרון על הנייר, אבל בפועל זו אחת ההחלטות הטובות ביותר שהמפתחים קיבלו. במקום להישען על נשק אחד לאורך כל המשימה, אתם מוצאים את עצמכם מחליפים נשקים באופן קבוע, מאלתרים פתרונות ומשתמשים הרבה יותר בסביבה עצמה.
וכאן המשחק באמת מתחיל לזרוח. אפשר להשתמש בפצצות עשן כדי לעוור אויבים, לזרוק חפצים כדי להסיח את דעתם או להמם אותם, לדחוף אויבים מעל מעקות, להשליך אותם לתוך מתקנים חשמליים, לפוצץ חביות נפץ ועוד מגוון עשיר של אלמנטים סביבתיים נוספים. כמעט כל זירה מעניקה לכם מספר דרכים שונות להתמודד עם הסיטואציה, והמשחק כל הזמן מעודד אתכם להיות יצירתיים.
גם מערך הקרב מצליח לספק את הסחורה. הוא אמנם דיי פשוט יחסית וכולל בעיקר התחמקויות, חסימות והתקפות בסיסיות, אבל בזכות השילוב עם הסביבה והגאדג'טים השונים הוא כמעט אף פעם לא מרגיש רפיטטיבי ומשעמם.
אחד הדברים שהכי התחברתי אליהם במשחק הוא התחושה שהמשחק מצליח לייצר כשהכל מתחבר. אותם רגעים שבהם אתם עוברים במהירות בין ירי, גאדג'טים, קרבות פנים אל פנים ושימוש בסביבה, גורמים לקרבות להרגיש דינמיים ומלאי אנרגיה. לפעמים זה אפילו מעט מוגזם או "משחקי" מדי, אבל במקרה של ג'יימס בונד זה דווקא עובד לטובת החוויה.
בסופו של דבר, מה שהופך את האקשן של 007 First Light למוצלח כל כך הוא לא בהכרח הירי עצמו או מערכת הקרב בפני עצמה, אלא הדרך שבה כל המערכות השונות מתחברות יחד. המשחק כל הזמן מעודד אתכם לחשוב, לאלתר ולנצל את הכלים שעומדים לרשותכם, והתוצאה היא אקשן שמצליח להרגיש הרבה יותר מגוון ומהנה ממה שנדמה במבט ראשון.
מעולה, אבל עדיין לא מצוין
עם כל הדברים ש-007 First Light עושה נכון, היו כמה רגעים במהלך המשחק שבהם הרגשתי שהוא היה יכול להיות טוב אפילו יותר ואם לדייק, אפילו מושלם. לא מדובר בבעיות שמצליחות להרוס את החוויה או לפגוע משמעותית בהנאה, אבל כן בכאלה שמונעות ממנו להפוך לאותה יצירת מופת שחלק מהמערכות שלו רומזות שהוא מסוגל להיות.
הדוגמה הבולטת ביותר מבחינתי היא חלק מהשלבים המאוחרים יותר במשחק. לאורך רוב הקמפיין, IO Interactive מצליחה לשמור על קצב מצוין, כאשר כל משימה מרגישה שונה מקודמתה ומציגה לוקיישנים חדשים, סיטואציות חדשות ורעיונות מעניינים. עם זאת, היה אזור אחד שהרגיש מעט מרוח ביחס לשאר המשחק. הוא לא היה רע, והוא בוודאי לא גרם לי לאבד עניין, אבל ביחס לרמה הגבוהה שהמשחק מציב לעצמו בשאר הזמן, הוא פשוט היה פחות חד ופחות מעניין בצורה דיי מורגשת.
גם ה-Boss Fights השאירו אותי עם תחושות מעורבות. חלקם מתחילים בצורה טובה ומצליחים לייצר מתח אמיתי, אבל ככל שהמשחק מתקדם, התחושה היא שלא כל הבוסים מצליחים לעמוד באותה רמה של שאר התוכן.
נקודת חולשה נוספת נמצאת דווקא במקומות שבהם ציפיתי שהמשחק יצטיין במיוחד – קטעי הנהיגה. בכל זאת, מדובר בג'יימס בונד. כשחושבים על בונד, קשה שלא לחשוב גם על מרדפי המכוניות האייקוניים שליוו את המותג במשך עשרות שנים. בפועל, קטעי הנהיגה כאן לא רעים, וחלקם אפילו מצליחים לספק רגעים קולנועיים מהנים, אבל הם אף פעם לא מגיעים לרמה של שאר המערכות במשחק. במיוחד בכל מה שקשור לרכבי הספורט, התחושה היא שהיה כאן פוטנציאל להרבה יותר.
מערכת ההתקדמות עצמה גם נשארת יחסית פשוטה לאורך כל הדרך. מי שמחפש עצי יכולות (Skills Tree) מורכבים, בניית דמות עמוקה או התאמה נרחבת של סגנון המשחק שלו כנראה לא ימצא את זה כאן. באופן אישי זה לא ממש הפריע לי, בעיקר כי המשחק בנוי סביב הרעיון שכל גאדג'ט וכל כלי יכולים להיות שימושיים כמעט בכל סיטואציה, אבל אין ספק שבמשחק המשך הייתי שמח לראות קצת יותר עומק במערכת הזאת.
לשמחתי, כל אלה מרגישים הרבה יותר כמו הזדמנויות לשיפור מאשר בעיות מהותיות. אף אחת מהן לא באמת פוגעת בלב של החוויה, ובסופו של דבר מדובר יותר בתחומים שבהם הייתי רוצה לראות את הסדרה מתפתחת בעתיד, מאשר בחסרונות שמצליחים לגרוע בצורה משמעותית מהמשחק עצמו.
ביצועים
מבחינה טכנית, 007 First Light הוא בדיוק מסוג המשחקים שגורמים לכם לעצור לרגע ולהעריך כמה רחוק התעשייה הזאת הגיעה בשנים האחרונות. כבר מהמשימות הראשונות היה ברור ש-IO Interactive השקיעה לא מעט משאבים בבניית העולם שלה, והתוצאה היא אחד ממשחקי הפעולה המרשימים יותר שיצא לי לראות בתקופה האחרונה.
המשחק מציג מגוון רחב של לוקיישנים, וכל אחד מהם מצליח להרגיש שונה לחלוטין מקודמו. בין אם מדובר באירועים נוצצים מלאים באנשים, מתקנים מאובטחים, רחובות הומי אדם או אזורים אקזוטיים יותר, רמת הפירוט כאן גבוהה מאוד. מעבר לכמות האובייקטים והדמויות שעל המסך, גם התאורה עושה עבודה נהדרת ומצליחה להעניק כמעט לכל סצנה אופי משלה.
אחד הדברים שהרשימו אותי במיוחד הוא עד כמה הסביבות מרגישות חיות. פיצוצים, חפצים שמתנפצים, אלמנטים סביבתיים שנהרסים במהלך הקרבות ומספר גדול של NPCs שפועלים במקביל – כל אלה תורמים לכך שהעולם לא מרגיש כמו תפאורה סטטית שנבנתה רק כדי להיראות יפה. להפך, הוא מרגיש כמו חלק פעיל מהחוויה עצמה.
גם בגזרת הסאונד יש הרבה מאוד מחמאות לחלק. פס הקול מצליח לשלב בצורה חכמה בין מוזיקה תזמורתית גדולה לבין מוטיבים שמזוהים עם מותג ג'יימס בונד, מבלי להרגיש כאילו הוא נשען על נוסטלגיה בלבד. לצד זה, אפקטי הסאונד עצמם עשויים היטב, החל מהירי והפיצוצים ועד הדיאלוגים והאווירה הכללית של כל אזור.
את הביקורת ביצעתי תוך כדי משחק על מערכת הכוללת כרטיס מסך Nvidia RTX 5080 עם 16GB VRAM, מעבד Ryzen 7 9800X3D ו-32GB RAM DDR5, ברזולוציית 3440×1440. במקרה שלי, המשחק הצליח לשמור על ביצועים מצוינים לאורך כל זמן המשחק, גם באזורים העמוסים יותר וגם במהלך סצנות האקשן הגדולות.
כמיטב המסורת, אני אישית בחרתי לשחק עם DLSS ו-Frame Generation פעילים. DLSS מאפשר למשחק לרנדר את התמונה ברזולוציה נמוכה יותר ולאחר מכן לשחזר אותה באמצעות בינה מלאכותית, בעוד ש-Frame Generation מייצרת פריימים נוספים בין הפריימים שהמערכת מרנדרת. התוצאה בפועל? תמונה חדה במיוחד, עם קצב פריימים גבוה יותר, בהתאם לרמת הפלטור שבחרתם וכן גם ליכולות הגראפיות של כרטיס המסך שלכם.
השורה התחתונה
007 First Light הוא בדיוק מסוג המשחקים שקל מאוד להמליץ עליהם. לא בגלל שהוא מושלם, ולא בגלל שהוא ממציא מחדש את ז'אנר הפעולה, אלא בגלל שהוא מבצע כמעט כל דבר שהוא מנסה לעשות ברמה גבוהה מאוד.
IO Interactive לקחה על עצמה משימה לא פשוטה בכלל. מעבר לפיתוח משחק ג'יימס בונד חדש, היא גם הייתה צריכה לבנות גרסה חדשה לחלוטין של הדמות, כזו שתצליח לעמוד בפני עצמה ולא לחיות רק על חשבון המורשת של הסרטים. לשמחתי, היא הצליחה במשימה הזאת בצורה מרשימה. זה אולי בונד צעיר יותר, אבל הוא עדיין מרגיש כמו ג'יימס בונד בכל מובן שחשוב באמת.
גם בצד המשחקיות קשה למצוא יותר מדי תלונות. השילוב בין התגנבות, התחזות, חקירה, גאדג'טים, ירי וקרבות מצליח ליצור חוויה מגוונת שלא מפסיקה לחדש כמעט לאורך כל הקמפיין. לא כל מערכת כאן עמוקה במיוחד בפני עצמה, אבל הדרך שבה כולן משתלבות יחד היא מה שהופך את המשחק לכל כך מהנה.
נכון, יש כמה נקודות שהייתי שמח לראות משופרות. חלק מקרבות הבוס לא מצליחים לעמוד ברף שהמשחק מציב לעצמו, קטעי הנהיגה מרגישים כמו הזדמנות מעט מפוספסת, ויש מספר מערכות שהייתי שמח לראות בהם עוד קצת עומק במשחק המשך. ועדיין, מדובר בחסרונות קטנים יחסית בתוך חבילה שעושה הרבה יותר דברים נכון מאשר לא.
במילים אחרות – אחרי שנים ארוכות שבהן משחקי ג'יימס בונד ניסו למצוא מחדש את הזהות שלהם, נדמה ש-007 First Light סוף סוף מצא אותה. אם אתם מעריצי בונד, מדובר במשחק שחובה לשחק. ואם אתם סתם חובבים משחקי פעולה איכותיים בגוף שלישי, אנשי Stealth כמו עבדכם הנאמן, או סתם אנשים שאוהבים גיימפליי איכותי וסינמטי לאורך כל חווית המשחק, סיכוי טוב שמצאתם לעצמכם את הדבר שיצליח להעביר לכם לפחות 15 שעות בצורה הטובה ביותר.
