אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בכירורגיה מודרנית, ובפרט בכירורגיה אונקולוגית, הוא הפער שבין המידע הדו-ממדי המתקבל מסריקות הדימות (CT ו-MRI) לבין המציאות התלת-ממדית המורכבת על שולחן הניתוחים. בעוד שמנתחים רגילים לפענח "פרוסות" של מידע ולבנות בראשם מודל מרחבי של הגידול וסביבתו, הטכנולוגיה שנכנסה לאחרונה לשימוש במרכז הרפואי איכילוב מבקשת לבטל את הצורך בתרגום המנטלי הזה ולהפוך את הדאטה לסביבת עבודה מוחשית.
המערכת, שפותחה והוטמעה על ידי חברת In3D, מיישמת טכנולוגיות מציאות מורחבת (XR) כדי ליצור גשר בין עולם הדימות הרפואי לבין הכנה מבצעית לניתוח. לא מדובר רק בתצוגה ויזואלית מתקדמת, אלא בארכיטקטורה שלמה של תכנון המשלבת חומרה ייעודית ותוכנה לעיבוד נתונים קליניים.
הארכיטקטורה הטכנית: מסריקה למודל אינטראקטיבי
תהליך העבודה של פלטפורמת In3D מתחיל בנתונים הגולמיים המופקים מסריקות ה-CT וה-MRI של המטופל. המערכת מבצעת עיבוד של שכבות המידע הללו והופכת אותן למודל תלת-ממדי מדויק. בשלב זה, הטכנולוגיה מאפשרת למנתח "להיכנס" לתוך האנטומיה הספציפית של החולה עוד לפני שבוצע החתך הראשון.
השימוש במציאות מדומה (VR) מאפשר רמת פירוט שאינה קיימת במסכים רגילים. המנתח יכול לבחון את הגידול מכל זווית, להבין את הקרבה שלו לכלי דם מרכזיים או לעצבים, ולתכנן את נתיב הגישה האופטימלי. רמת הדיוק הזו קריטית במיוחד במקרים אונקולוגיים שבהם כל מילימטר עשוי להכריע בין הסרה מלאה של הגידול לבין פגיעה ברקמה בריאה חיונית.
אחד האלמנטים המבדלים במערכת זו הוא השילוב של כפפות חישה ייעודיות. בניגוד לבקרים סטנדרטיים של מערכות VR, כפפות אלו מגיבות בתיאום מלא לתנועות הידיים של המשתמש ומאפשרות אינטראקציה טבעית יותר עם המודל הוירטואלי. היכולת "לגעת" במודל ולהזיז אלמנטים בתוך סביבת הסימולציה מעניקה למנתח תחושת מרחב וקנה מידה שחיוניים להבנת המורכבות של ההליך הקרוב.
סימולציה בסביבת חדר ניתוח וירטואלי
כדי להפוך את חוויית התכנון לריאליסטית ככל הניתן, חברת In3D לא הסתפקה בהצגת האנטומיה בלבד. החברה בנתה מודל וירטואלי של חדר ניתוח מלא, המאפשר לצוות הרפואי לבצע "ניסוי כלים" בסביבה המדמה את התנאים האמיתיים שבהם יפעלו.
ההיקף הכספי של הפרויקט, שנאמד במאות אלפי שקלים, מעיד על ההשקעה הנדרשת בהטמעת פתרונות מסוג זה במערכות בריאות ציבוריות. המיקוד כאן אינו בגימיק טכנולוגי, אלא בייצור ערך מוסף קליני מובהק: הפחתת אי-ודאות ושיפור המוכנות של הצוות הכירורגי למקרי קצה מורכבים.
ד"ר שלמה דדיה, מנהל מרכז לוין לחדשנות ניתוחית ומומחה לאורתופדיה אונקולוגית במרכז הרפואי איכילוב, מסביר את חשיבות המערכת מנקודת מבטו המקצועית:
"בית החולים איכילוב משתמש היום בפלטפורמה כחלק מתהליך ההכנה והתכנון לניתוח לאחר שהטכנולוגיה הוכיחה את עצמה כמוצלחת ושימושית עבור לימוד, תרגול והכנה לניתוחים בתחום הכירורגיה. יתרונה המרכזי של המערכת היא הנגשת מידע בצורה אינטואטיבית, שימוש בכלים קיימים כמו סריקות CT והצגתן בצורה מתקדמת המעניקה למנתח הכנה הוליסטית בדרך לביצוע ניתוח מורכב שאין אחד הדומה למשנהו. In3D הצליחה לאפיין את האתגר ובעיקר להשתמש במשאבים קיימים עם פיתוח מהיר בצורה שמביאה מענה פשוט ואפקטיבי לאתגר שהצגנו בפניהם. נוסף על המקצועיות והניסיון שהחברה הביאה לטובת פתרון האתגר, נדרשנו גם ליצירתיות להטמעת פתרון מעשי בלוחות זמנים קצרים. היכולת להפוך סריקה רפואית למודל שניתן ממש לחוש ולראות בתלת ממד משנה את הדרך שבה אנחנו ניגשים לניתוחים הקשים ביותר".
ניתוח השימוש בפועל: יעילות מול מורכבות
המעבר לשימוש במערכות XR דורש שינוי תפיסתי בקרב הצוותים הרפואיים. המערכת של In3D הוטמעה לאחר שלב אפיון מעמיק של צרכי בית החולים ומאפייני המשתמשים. המטרה הייתה ליצור כלי שאינו מסרבל את תהליך ההכנה, אלא משתלב בו בצורה אורגנית.
בפועל, המנתח יכול לבצע את התכנון בלוחות זמנים קצרים יחסית מרגע קבלת הסריקות. האפשרות לבצע סימולציה של נתיבי גישה שונים ולזהות מראש מכשולים אנטומיים עשויה לקצר את זמן הניתוח בפועל ולצמצם את הסיכון לסיבוכים בלתי צפויים.
מבחינה טכנולוגית, מדובר בשימוש מושכל במשאבי דאטה קיימים. במקום לייצר בדיקות חדשות ומכבידות על המטופל, המערכת של In3D יודעת למקסם את המידע שכבר קיים במערכת ה-PACS של בית החולים. זוהי דוגמה לאופטימיזציה של נתונים רפואיים באמצעות כלי קצה מודרניים.
סיכום ומבט לעתיד
הטמעת המערכת של In3D באיכילוב מסמנת מגמה הולכת וגוברת של שילוב כלי מציאות מורחבת (XR) בליבת העשייה הקלינית. לא מדובר עוד בטכנולוגיה המוגבלת למחקר או להוראה בלבד, אלא בכלי עבודה יומיומי המשפיע ישירות על איכות הטיפול במקרים המורכבים ביותר.
הערך למשתמש – במקרה זה, המנתח והמטופל כאחד – ברור: תכנון הוליסטי יותר, הבנה מרחבית עמוקה יותר ומוכנות גבוהה יותר לביצוע פרוצדורות כירורגיות שבהן רמת המורכבות אינה מאפשרת סטנדרטיזציה פשוטה. ככל שהחומרה תהפוך לקלה ונגישה יותר, והתוכנה תדע לעבד נתונים בזמן אמת בצורה מהירה יותר, סביר להניח שנראה מערכות דומות הופכות לסטנדרט בחדרי הניתוח של העתיד הקרוב.
