אובססיה או Obsession באנגלית, הוא סרט האימה השני באורך מלא של קארי בארקר ("Milk & Serial"), שאותו הוא גם ביים וגם כתב, מה שכנראה יכול להסביר את הבחירה בשחקנים לא מוכרים לתפקידים הראשיים. גם התקציב הנמוך של הסרט – כמיליון דולר בלבד – מדגיש את העובדה כי מדובר בסרט עצמאי דל תקציב. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורנטו כבר ב-2025, אך הופץ ממש לאחרונה.
זהירות, המשאלה שלך עלולה להתגשם
בר (Bear, בגילומו של מיכאל ג'ונסטון) עובד בחנות מנומנמת למכירת כלי נגינה יחד עם ניקי (אינדי נאוורט), שרה (מייגן לולס) ואיאן (קופר טומלינסון). בר הוא אדם ללא קשרים אישיים רבים, המנסה לחזר אחרי ניקי, אך ללא הצלחה. לאחר שיחת טלפון עם ניקי ובניסיון לעודד אותה לאחר שאיבדה את השרשרת שלה, בר רוכש חפץ הנקרא "ערבת המשאלה", אשר אמור להגשים משאלה אחת לאחר שבירתו. לאחר מפגש משותף של בר, ניקי, שרה ואיאן, כאשר במהלכו הוא מנסה להתחיל עם ניקי ונכשל, בר מוכה האהבה מבצע צעד נואש, שובר את "ערבת המשאלה" ומייחל: "שניקי תאהב אותי יותר מכל אדם אחר בעולם". משאלה זו תניע סדרת אירועים לא הגיוניים ומטרידים בעליל, אותם בר יעבור במהלך הסרט.
העלילה של הסרט אובססיה (Obsession) והדמויות: פספוס של פוטנציאל?
מבחינה עלילתית, הסרט, מגיע לשיא שלו לאחר כ-30 דקות. מאותה נקודה, לצערי, אין התפתחות עלילתית נוספת ואפשר ככל הנראה היה לעצור שם. הדמויות המרכזיות ללא עומק ולי אישית לא היה שום חיבור אליהן. ניתן היה להקדיש את 15 הדקות הראשונות לבניית הרקע של הדמויות, וחבל שבארקר לא עשה כך. במקום, הסרט מתנהל כאילו אנחנו כבר מכירים את הדמויות ומצניח אותנו ישירות אל לב הקונפליקט של בר בנוגע לדרך הנכונה להתוודות לניקי על אהבתו כלפיה.
מעבר לכך, הסרט מנסה לחבר בין שני מוטיבים עיקריים: הראשון – מה קורה כאשר משאלות מתגשמות. דוגמה קלאסית וטובה לצורה נכונה לעשות זאת ראינו בקומדיה "ביג" (1988) בכיכובו של טום הנקס. בסרט זה המשאלה של הגיבור מתגשמת, אך ההבנה שהיא בעצם גוזלת משהו מאפשרת לו לחפש דרך לבטלה וללמוד בתהליך מידע חדש על עצמו.
המוטיב השני עוסק במה קורה כאשר האהבה נכפית. דוגמה טובה לכך היא הדמות של ה"אם המוודה" מסדרת ספרי הפנטזיה "חרב האמת". האם המוודה מבינה שלעולם לא תדע אהבת אמת מכיוון שכל מגע איתה גורם לזה שנגע בה להתאהב בה ולעשות את כל אשר תצווה, כולל להתוודות על כל מעשה שהוא לפי בקשתה.
אפשר להגיד שהסרט אכן צלח במידה מסוימת במשימה זו. ההשלכות של המשאלה של בר הן מיידיות והוא אכן מבלה פרק זמן מסוים בניסיון "לתקן" את משאלתו. בדומה לדוגמה השנייה, האהבה מתעוותת למשהו אחר לחלוטין.
המנה העיקרית – האימה
מבחינת יכולות המשחק, כפי שציינתי, מדובר בשחקנים לא מוכרים. ג'ונסטון עסק בעיקר בדיבוב אנימות ומשחקי וידאו ונאוורט הופיעה במספר סדרות טלוויזיה. יחסית לניסיון המקצועי שלהם, תצוגת המשחק היא סבירה. ייתכן שתרמה לכך העובדה שהסרט כולו צולם ב-20 עד 26 ימים בלבד. יחד עם זאת, נאוורט כן מצליחה לעורר אימה, במיוחד עם הבעות הפנים שלה וג'ונסטון בהחלט נראה מבועת ממעשיה.
האימה בסרט מנסה להיות פסיכולוגית. מבלי להיכנס ליותר מידי פרטים, האינטראקציות בין בר לניקי הולכות ומקצינות ככל שהסרט מתקדם. הסרט משתמש לעיתים בשיטה של "הקפצות" (Jump scares) בשביל לייצר אימה, אם כי לא רק בהן. הפסקול המלווה את הסרט מייצר מתח באמצעות מנגינה מטרידה וכאילו מכין את הצופה לרגע שבו ניקי תעשה משהו. בפן הזה נעשית עבודה טובה והאימה מועברת היטב באמצעים השונים שהסרט משתמש בהם.
כפי שברור משם הסרט, "אובססיה" היא צורת האהבה של ניקי כלפי בר. חלק מהאימה בסרט מגיע מכך שניקי במובן מסוים "מאבדת" את השפיות שלה ומתנהגת כאילו היא אחוזת דיבוק כתוצאה מהמשאלה, אובדן שניכר כבר בהתחלה והולך ומתגבר ככל שהסרט מתקדם.
נדבך נוסף של האימה הוא המאבק של בר לקבל את הניקי שהוא מכיר וההשלמה, בסופו של דבר, שאולי הוא לא יזכה לכך. אך זהו רק צד אחד במשוואה: בנוסף, גם ניקי נאבקת להשתחרר מהמשאלה שכפתה את בר עליה, והתוצאה מטרידה – כפי שמצופה מסרט אימה. לרגישים לדבר, אציין שהסרט מכיל גם אלמנטים מסוימים של אימת גוף (Body Horror).
מבחינת היחסים בין הדמויות, רוב המשקל של הסרט נופל על כתפיהם של בר וניקי, אך גם חבריהם שרה ואיאן מקבלים תפקיד בתור הזרזים של הסיפור (לפחות בתחילת הסרט). חלק לא קטן מהאימה מתרחש כתוצאה מהאינטראקציות המחרידות בין ניקי לשרה ואיאן, בעיקר לקראת סוף הסרט.
ניסיון לסרט אימה מקורי
הקונספט של הסרט הוא היזהר במשאלותיך פן תתגשמנה והוא לא חדש בעולם האומנות. הרעיון של משאלה שלא מתגשמת כפי שצריך וגורמת לבעיות כבר הופיע בעבר באחד מהפרקים של "תיקים באפלה" ונראה לאורך השנים בשלל סרטים וסדרות בז'אנרים שונים. בתור סרט אימה, הוא עושה את העבודה ומחדש בפן הטכני, אבל לא בפן הקונספטואלי. עם קצת השקעה בבניית הדמויות הרקע של הדמויות ומתן האפשרות לצופים להזדהות עם הדמות הראשית, הסרט יכול היה להפוך מסרט שמספק רגעי אימה טובים לסרט אימה מצוין בעל עומק פסיכולוגי.
תאריך הגעה לקולנוע : 28.05.26
זמן צפיה : 108 דקות
בימוי : קארי ברקר
תסריט : קארי ברקר
שחקנים : מייקל ג'ונסטון,אינדי נוורט
