מה קורה כשנשאבים אל תוך משחק?
איך יוצרים עלילה סביב משחק שלא באמת כולל סיפור? מיינקראפט הסרט נותן תשובה יצירתית לשאלה הזו, בעזרת סיפור מסגרת על ארבעה דמויות מהעולם האמיתי שנשאבות בטעות לעולם מיינקראפט הקובייתי וצריכות ללמוד את חוקי המקום כדי לשרוד וגם להציל אותו על הדרך.
הסרט בונה על רעיון מוכר, אדם מהעולם הרגיל נכנס לתוך יקום של משחק או פנטזיה, ובתוך כך מגלה את עצמו מחדש. במקרה הזה, הקובייה שפותחת את הפורטל לעולם מיינקראפט יוצאת מידיו של סטיב (ג'ק בלאק) השחקן הראשון בעולם הזה, שמפקיד אותה בידי זאבו הנאמן העונה לשם דניס, כדי למנוע ממכשפה חזירית מרושעת להשתלט על העולם. הקובייה מגיעה בדרך לא דרך לחנות ארקייד ישנה בעולם האמיתי, שם מוצא אותה ילד בשם הנרי (סבסטיאן הנסן) ומכאן הכול מתחיל.
מבוא לעולם קובייתי
הנרי הוא ילד חכם, שקט ודי לא מובן על ידי סביבתו. הוא עובר לעיירה חדשה יחד עם אחותו הגדולה נטלי (אמה מייארס) לאחר מות הוריהם, ומוצא מקלט רגשי בהמצאות ובתחביבים טכניים. בחנות ארקייד ישנה הוא פוגש את גארט גאריסון (ג'ייסון מומואה) אלוף משחקי וידאו לשעבר, המכונה "איש הזבל" בשל כשלונותיו לנהל את חייו ולצאת מהעבר ולחיות בהווה, שבנה סביבו עולם קטן של נוסטלגיה ופריקיות.
העלילה מתקדמת לעבר המעבר של הדמויות לעולם המיינקראפט בכך שהנרי מנסה להוכיח לחבריו החדשים לכיתה שהוא יכול ליצור רובוט שיכול לעוף. כאשר הוא מבצע את שיגור הניסוי שלו לעיני חבריו , הרובוט עף לעבר מפעל שבו נטלי אחותו עובדת כמנהלת הסושיאל שלו ופוגע בקמע גדול של המפעל שגורם לפיצוץ, המחייב את נטלי לצאת החוצה. בחוץ היא פוגשת את דון (דניאל ברוקס), מתווכת הדירות שלה וביחד הולכים לחפש את הנרי.
בינתיים בתוך החנות הנרי מפעיל את הקובייה בטעות, הפורטל נפתח ושואב אותו פנימה, נטלי ודון מגיעות לחנות והולכות בעקבות הנרי, גארט מחליט להצטרף אף הוא וכך, ארבעת הדמויות נשאבות אל תוך עולם המיינקראפט, הנקרא Overworld. שם הן פוגשות את סטיב, הדמות האייקונית מהמשחק, שמוביל אותן דרך הרפתקאות מסוכנות, בניית מבצרים, תקיפות ליליות של זומבים ופיגלינים, ומסע כולל שמטרתו להציל את העולם ולהחזיר את הגיבורים הביתה.
קצב גבוה, הרפתקה קלאסית
מהרגע שהחבורה נכנסת לעולם הבלוקים, הקצב של הסרט מתגבר. כל סצנה חדשה מציגה חוק אחר מהמשחק, הצורך לבנות מקלט לפני שהשמש שוקעת, התמודדות עם אויבים שמגיחים מתוך החשיכה, חיפוש חומרים בעולם, בדיוק כמו בשלביו הראשונים של השחקן המתחיל במיינקראפט.
הסרט שומר על מידה רבה של נאמנות לסגנון המשחק, לא מבחינה סיפורית (שכן אין באמת כזו במשחק), אלא מבחינת התחושה. התחכום נמצא לא בפיתולי עלילה מורכבים, אלא במעבר בין מצבים שונים שמוכרים היטב לכל שחקן מיינקראפט. קרבות, בנייה תחת לחץ, שימוש בכלים ושיקויים, ואפילו רגעים של שקט בין משימות.
העלילה מתקדמת בזכות האינטראקציה בין הדמויות, הנרי מביא רעיונות חדשניים, גארט מנסה להוביל בסגנון של "שנות ה-80 פוגשות עולם חדש", נטלי מגנה ודוחפת קדימה, ודון מנסה להבין מה לעזאזל קורה כאן. סטיב, לעומת זאת, נשאר דמות חכמה אך קומית, שנראה שראתה כבר הכול, הוא המדריך שהספיק לחיות המון שנים בעולם הזה ומכיר כל חוק.
במקביל, האיום המרכזי, המכשפה החזירית מלגושה (בדיבובה של רייצל האוס) מעולם הפיגלטים הנקרא Nether מתחזק. היא לא רק רוצה להחריב את Overworld אלא לשלב אותו עם עולמות אחרים, ובכך ליצור כאוס טוטאלי. הסיפור מתפתח למסע גיבורים שבסופו, כמובן נדרש שיתוף פעולה כדי לנצח.
עולם מוכר עם הברקות ויזואליות
העיצוב של עולם מיינקראפט מצליח לקחת את הסגנון הפשוט והמוכר של המשחק ולהעניק לו עומק קולנועי. הבלוקים הם אותם בלוקים, אבל הם מוארים, מבריקים ומרובי פרטים. התאורה, התנועה והאפקטים משדרגים את הסביבה ועדיין משאירים אותה נאמנה למקור.
ישנם רגעים שבהם העולם נראה ממש מרהיב, כמו כפרים מתרוממים בלילה, נהרות ניתזים בקצב מהיר, וגשרים קובייתיים קורסים בזמן קרב. דווקא השילוב של דמויות אנושיות בתוך העולם הזה יוצר לפעמים ניגוד, לא כל שחקן נראה טבעי כשהוא רץ בתוך עולם מחשב. אבל למען האמת, רוב הזמן זה עובד ולא ממש שמים לב שהשחקנים מאחורי מסך ירוק באולפן.
קומדיה לכל המשפחה
הבמאי ג’ארד הס (נפוליאון דינמיט), מביא איתו הומור ייחודי, קצת פרוע, הרבה שטותי, עם רגעים מפתיעים. הסרט לא מתיימר להיות דרמה אפית, אלא הרפתקה קצבית שמכוונת לילדים, אך זורקת לא מעט קריצות גם למבוגרים שמלווים אותם ובעיקר למעריצי המשחק.
יש סצנות שפשוט קורעות, במיוחד כאלו שמתרחשות, כשאחת מהדמויות מעולם המשחק מתגלגלת בטעות חזרה לעולם האמיתי. במקומות אחרים, הבדיחות פשוט חביבות, והתחושה הכללית היא של סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, מה שעובד לטובתו.
לקהל הנכון – זה פוגע בול
הסרט פונה בצורה ברורה לילדים ולבני נוער שמכירים את המשחק והם, ככל הנראה ייהנו ממנו. הוא מלא בהפניות למשחק, מסביר את חוקי העולם בלי להיות מתנשא, שומר על מתח מתון, ומציג חבורה של דמויות שקל להתחבר אליהן.
לצופים מבוגרים, זו כנראה לא תהיה חוויה קולנועית בלתי נשכחת, אבל כן משהו שאפשר ליהנות ממנו כחלק מצפייה משפחתית. הסרט בנוי בצורה נגישה, מסביר את עצמו היטב, ומספק שעה וחצי של צבע, רעש, הרפתקאות, והומור לא מזיק.
השורה התחתונה
מיינקראפט הסרט, הוא ניסיון יצירתי לגשר בין עולם גיימינג פתוח ובלתי מוגבל לבין פורמט קולנועי שמתבסס על עלילה מובנית. מצד אחד, הסרט מצליח לשמר את המראה האייקוני של המשחק, לשלב הומור קליל, ולהכניס לקצב מהיר והרפתקני קהל מגוון, מילדים ומעריצי מיינקראפט ועד הורים שמצטרפים לצפייה. מצד שני, הוא מתמודד עם אתגר לא פשוט, לתפור סיפור ברור ומשכנע סביב חוויה שמראש לא נועדה להיות סיפור אחד. לעיתים הקצב מרגיש לחוץ, הדמויות נשארות פשוטות מדי, והמעברים מהעולם האמיתי לעולם המשחק קורים במהירות שלא תמיד מאפשרת לצופה להיסחף רגשית.
עבור שחקנים שמכירים את המשחק, זו הזדמנות לחזור לעולם מוכר מזווית חדשה, מלאה באיזכורים, יצורים מפוקסלים וסצנות בנייה קלאסיות. עבור מי שלא שיחק מימיו, הסרט עשוי להיות חוויה מעט מוזרה, אבל לא בלתי נגישה. בעזרת שחקנים כמו ג’ק בלאק וג’ייסון מומואה, שמוסיפים כריזמה וכיף לסיפור, הסרט מצליח לבדר, גם אם לא לרגש או להשאיר חותם עמוק. הוא אולי לא הסרט שכל שחקן מיינקראפט חלם עליו, אבל הוא כן דרך מהנה להעביר שעה וחצי בעולם שכולו קוביות, דמיון וקצת כאוס טוב. כמו במשחק, גם כאן לפעמים הכי כיף פשוט להתחיל לבנות ולראות מה יקרה.
טיפ קטן וחשוב ממני אליכם, החוויה מתעצמת כשצופים בסרט כזה באולם IMAX תבקשו שורה באמצע ותהנו מחווית הסאונד והצפיה כמו שצריך.
שם: מיינקראפט הסרט (2025)
בימוי: ג’ארד הס (נפוליאון דינמיט)
שחקנים ראשיים: ג’ק בלאק, ג’ייסון מומואה, אמה מאיירס, סבסטיאן יוג’ין הנסן, דניאלה ברוקס
אורך: 100 דקות
הפקה: Warner Bros
הפצה: טוליפ אינטרטיימנט
היכן צפיתי: פלאנט אולם IMAX ראשון לציון
