מסכים במקום קנבס: כשבינה מלאכותית פוגשת את מסכי השילוט של סמסונג
תערוכת Windows of Hope חלונות של תקווה נפתחת בגלריה קורידור בנווה צדק. זהו מיצב המציב את האמן רועי עדין בדיון על אמנות דיגיטלית וטכנולוגיית תצוגה. חשוב לציין: זוהי תערוכת היחיד הראשונה של עדין בישראל, לאחר שהציג את יצירותיו עד היום בעיקר בחו"ל. התערוכה כוללת שיתוף פעולה ראשון עם חברת סמסונג, שסיפקה את המסכים שעליהם מוקרנות היצירות.
המסלול המקצועי של האמן
עדין אכן הגיע לתערוכה הנוכחית לאחר פעילות משמעותית, הן בזירה המקומית והן הבינלאומית. רקע זה כולל השתתפות ביריד "צבע טרי", כאשר אספנים רכשו את עבודותיו שם, והצגה בשבוע האמנות של קוריאה. היום, הרקע המקצועי שלו בוידאו ואנימציה מאפשר לו להתמקד במודלים גנרטיביים. היום עדין מנסה לקחת את המהירות הוויזואלית של הרשתות החברתיות. הוא מעביר אותה לפורמט וידאו-ארט איטי ומדויק יותר, שנועד להתאים לחללים פיזיים ספציפיים.הקונספט הפילוסופי הזה שלו בא לידי ביטוי בצורה הכי חזקה במיצב הנוכחי שאנו מסקרים, Windows Of Hope, המוצג כעת בגלריה.
מסכים במקום חלונות? האתגר של אמנות, AI ותצוגה דיגיטלית
איך הכל התחיל? התובנה העיקרית של עדין, שעלתה אחרי שהציג בחו"ל, היא שמסך הוא כבר לא רק צינור להזרמת תוכן. עדין התחיל להתייחס אליו כאל חומר גלם פעיל. בגישה הזו, המסך עצמו קריטי. השליטה הטובה בבהירות ובניגודיות הופכת לחלק מהיצירה, ממש כמו לבחור את סוג הקנבס הרגיל שבו ציירים משתמשים.
בחלל הגלריה מוקמו מסכים במגוון גדלים. כל מסך מציג תוצרים ויזואליים הבנויים על שכבות של מאות תמונות גנרטיביות. התוצאה הסופית היא קומפוזיציה שזזה. המטרה שלה: לשלב מראה של ריאליזם צילומי יחד עם המראה המלאכותי שיוצרים מודלי ה-AI.
בין גוף, טבע ובינה מלאכותית
השפה החזותית של עדין מתבססת על מיזוג בין דמויות אנושיות לבין אלמנטים בוטניים ונופיים. ה-AI הגנרטיבי משמש כאן רק ליצירת הנכסים הוויזואליים. המודל מייצר את חומרי הגלם שמרכיבים את הקומפוזיציה הסופית, אבל הוא לא מחליף את עבודת העריכה והבימוי של האמן.
פורמט התצוגה כאן מעניין: העבודות מוצגות כלולאות שזזות לאט מאוד. זו בחירה טכנית שהיא ניגוד מוחלט למה שאנחנו רואים ברשתות החברתיות, ה-Short-form video של טיקטוק ורילס. הצפייה באמנות הזו דורשת דיוק מוחלט. זו חוויה שמחייבת לשים לב לפרטים הקטנים, וזה שונה מאוד מכל גלילה מהירה של תוכן.
QMC ו-Windows Of Hope: ניתוח טכנולוגי של וידאו ארט גנרטיבי
ברור ששיתוף הפעולה עם סמסונג הוא חלק הכרחי בהצגת היצירות ב-Windows Of Hope. היצירות עולות על מסכי שילוט מקצועיים מסדרת QMC Professional, שהם בכלל מוצר שנועד לתעשיית השילוט הדיגיטלי ועולם העסקים. האמן השתמש במסכים אלו ככלי לביטוי. המסכים מצוידים בפאנל Crystal UHD ברזולוציית 4K. העובי שלהם הוא 28.5 מילימטרים. בשל עוביים הדק ניתן לתלות אותם צמוד לקיר, ובכך הם משמשים כבד קנבס דיגיטלי בעל ציפוי מט.
המעבד Quantum Processor Lite 4K מעבד כל פריים בזמן אמת. הוא משפר חדות, מחלץ פרטים מאזורים כהים ובהירים, וגם מאזן רעשים דיגיטליים כדי לשמור על אחידות בין המסכים השונים בחלל. בזכות בהירות גבוהה ופתרונות להפחתת השתקפויות, המסכים מאפשרים להציג דימויים עדינים וטקסטורות רכות שנדרשות במיצג Windows Of Hope, תוך שמירה על עומק וקונטרסט.
המהלך של סמסונג להצגת Windows Of Hope עם מסכי ה-QMC בישראל ממתג אותה כספקית חומר גלם לאמנים דיגיטליים, וככה נכנסת לעולם התרבות. זהו מהלך שמתחבר ישר לאסטרטגיה הרחבה של החברה להרחבת הפעילות בתחום הבית החכם, כפי שדיווחנו בכתבה על הבית החכם של סמסונג בהרצליה.
Windows of Hope: הצצה ראשונה למיצב בגלריה קורידור בנווה צדק
הגלריה, האמן והמסלול הבינלאומי
את דרכו של רועי עדין מלווה אספן האמנות הבינלאומי והאוצר סרג' תירוש, שהציג את עבודותיו כבר בתערוכות קודמות. עדין מגיע מרקע של אנימציה ויצירת סרטוני וידאו ויראליים. כיום הוא מנצל את הניסיון הזה כדי לבנות עבודות וידאו גנרטיביות המכוילות הן לתצוגה רחבת מימדים בגלריה והן לצפייה במכשירים אישיים.
התערוכה מוצגת בגלריית קורידור בתל אביב, ברחוב שבזי בשכונת נווה צדק. החלל מתפרס על פני שתי קומות. העיצוב מינימליסטי ונקי נועד לתת למסכים את מרכז הבמה. הקירות הלבנים והתקרה הגבוהה יוצרים ניגוד חזותי בין המרקם העירוני ההיסטורי לבין האור הדיגיטלי הבוקע מן היצירות של עדין.
פרטים למבקרים
הכניסה לתערוכה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום. הפתיחה הרשמית מתקיימת היום יום שישי, 21 בנובמבר 2025, בשעה 10:00. שעות הפעילות בשבת הקרובה יהיו בין 10:00 ל-21:00. ימי א' עד ה' התערוכה תפעל בין 11:00 ל-19:00, ובימי שישי בין 10:00 ל-15:00. הנעילה נקבעה ל-17 בדצמבר 2025.
עבור מי שמגיע מעולם האמנות, זו הזדמנות לבחון כיצד שפת הווידאו והדימוי הדיגיטלי מתפתחת לכיוון חדש באמצעות כלים גנרטיביים. ואילו עבור מי שמגיע מעולמות הטכנולוגיה, זוהי הזדמנות לראות את אותו עולם מוכר, אבל כזה שמתורגם למדיום האיטי והמדויק יותר של חלל הגלריה. התערוכה מציעה תשובה חזותית לשאלה: איך מחברים באופן מושלם בין חומרת תצוגה, אלגוריתמים ואמנות במרחב המודרני.
